בבא בתרא 30

פרק 30

א <strong><big>הלכה:</big></strong> הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה כול׳. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה מָכַר אֶת הָאַסְכָּלָה וּבוֹר הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ אֲבָל לֹא מָכַר הַיְּצוּעִין וְהָעוֹבִין וְהָאַיסְקוֹפָה וְהַבּוּצִית. סוּמָכוֹס אוֹמֵר. מָכַר דּוּגִית.
ב תְּנָאִים שֶׁהִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ. רִבִּי לֵוִי בֶּן בִּירַיי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַרְבָּעָה. מְלַקְּטִין עֲשָׂבִים מִכָּל מָקוֹם חוּץ מִשְּׂדֵה תִּילְתָּן שֶׁאֲסוּרִין מִשּׁוּם גֶּזֶל. תַּמָּן תַּנִּינָן. וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָת מִינֵי עֲשָׂבִים אֵין מְחַיְיבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין מְחַיְיבִין אוֹתוֹ לַעֲקוֹר. בִּתְנַאי יְהוֹשֻׁעַ אַתָּ מַר. מְלַקְּטִין עֲשָׂבִים מִכָּל מָקוֹם חוּץ מִשְּׂדֵה תִּלְתָּן שֶׁאֲסוּרִין מִשּׁוּם גֶּזֶל. הָדָא אָמְרָה. שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בָהֶן. אָמַר. תַּמָּן בְּשֶׁזְּרָעָן לְעָמִיר. בְּרַם הָכָא שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע. מַה הִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שֶׁהוּא רוֹצֶה בָהֶן כְּאִילּוּ עֲקוּרִין וּמוּנָחִין לְפָנָיו. וָמַר בִּשְׂדֵּה כֶרֶם. דָּמַר רִבִּי יַנַּאי. כָּל הַסְּפִחִין אֲסוּרִין חוּץ מִן הָעוֹלִים בִּשְׂדֵה בוּר וּבִשְׂדֵה נִיר בִּשְׂדֵּה כֶרֶם וּבִשְׂדֵה זֶרַע. בִּשְׂדֵה בוּר. דְּלָא מַשְׁגַּח עָלֶיהָ. בִּשְׂדֵה נִיר. דּוּ בְעֵי מְתַקְּנָה חַקְלֵיהּ. בִּשְׂדֵּה כֶרֶם. שֶׁלֹּא לֶאֱסוֹר אֶת כַּרְמוֹ. בִּשְׂדֵה זֶרַע. שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בָהֶן. וְאִם תֹּאמַר רוֹצֶה בָהֶן כְּאִילּוּ עֲקוּרִין וּמוּנָחִין לְפָנָיו.